מרלין וניג 150 הקפידו לא לראות סרטים והתחנכה בסמינר וולף בבני ברק, מעידה על עצמה שאף על פי שגדלה בחברה מאוד מקובלת, הרגישה תמיד נטע זר בשל היותה דעתנית ובעלת נפש חוקרת . אל ענף הסרטים היא הגיעה, בדומה לריקי הרשטיק ) מחלוצות הקולנוע העלילתי ( , דרך מקצוע ההוראה : אצלנו כמעט כולן הולכות להוראה וגם אני התחלתי את דרכי כמורה ברעננה . עבדתי במילוי מקום והייתי, בין השאר, מארגנת את הפעילויות הקהילתיות של האזור . המון מהפעילויות הקהילתיות היו, בזמנו, דרך בתי הספר . היינו מארגנות הצגות, מחנות קיץ וכו' . במהלך פעילויות אלה 116 ונוצר לי קשר התוודעתי לראשונה לארגון "לב לאחים" עם מרכז הקליטה לעולים חדשים מצרפת ואמריקה . מאוחר יותר פתחתי מכון לחוגים, היו לי 305 ילדים וזה מאוד הצליח ודרך הילדים הגענו להורים והקהילה מאוד התגבשה . כל הקטע של הסרטים התיעודיים יצא כתוצאה מהפעילות בשטח וההיחשפות לסיפורים . בהמשך עברתי לפרדס חנה ושם הצלחנו לייחד חדר לפעילויות צפייה . נקודת המוצא שלי באה מתוך הצורך של בתי הספר בהיבט החינוכי . התוצרים שהכנתי במסגרת התוכניות והפעילויות התפתחו מתוך הניסיון בשטח והדברים הפכו בהד...
אל הספר