סיכום: קולה של הקהילה

אורי ש . כהן 222 קיסרית המבקשת מנהיג", שניכרת בפשיזם או במדינת הלאום . אין בכך טענה שכל היוצרים שנבחנו הם פשיסטים על פי הכרתם, אלא רק טענה שהכרתם אינה הגורם המכריע בשיח הפוליטי, שתפיסת המוות שלהם היא זו המהווה את הפוליטי, מכיוון שהפוליטיקה המודרנית עניינה בדיוק ניהול שליטה וריבונות על החיים העירומים עצמם . הקלות שבה מתרחש המעבר מדמוקרטיה פרלמנטרית לדיקטטורה פשיסטית, כפי שאומר אגמבן, מחייב אותנו להניח שהן מיוסדות על הנחות מוצא דומות . הדומות מצויה בתחומה של הפוליטיקה המודרנית, פשיסטית או דמוקרטית, שהופכת לביו – 602 פוליטיקה שריבונותה מוחלת על החיים העירומים עצמם . החיים העירומים, אם להשתמש במונח של ולטר בנימין ב לביקורת הכוח , הם אלה שעומדים בראשית הדיון בתפיסת המוות הציונית . במובנים מסוימים אפשר לומר שפינסקר מתחיל את הדיון של הציונות המעשית בהצבעה על כך שליהודים אין אלא 603 משום כך הטענה חיים עירומים, נטולי הגנה וחסרי משמעות מנקודת מבט לאומית . הבאה של פינסקר שלפיה הבעיה של היהודים היא שהם אינם מצליחים למות, מפתיעה לכאורה . אבל רק לכאורה, מכיוון שלמעשה מה שפינסקר מצביע עליו הוא שאפילו...  אל הספר