הישרדות 73 של דוחן מבושל בדבש, שאינו פוסק מהעיר מאסרו חג של פסח ועד סוף מרחשון, עד שיורד השלג ומכסה את העיר ) שם, עמ' 8 ( . התמונה שעגנון מתאר כאן היא כמעט אלגוריה בארוקית וכבר בהתחלה קורסת לגמרי האפשרות לראות ברומן סיפור שמבקש להיות הרחבה של הביקור של עגנון בעיר, מכיוון שכשעגנון כתב לאסתר על הביקור הוא כתב שקיבלו אותו בעיירה בכבוד 177 אבל אי – המימטיות מצויה מלכים ו"שלא עזבו אותו לרגע", ואילו כאן המרחב ריק . בדברים עצמם, בכך שזהו תיאור נוסחאי קלאסי של כניסה למרחב אלגורי, של כניסה לעולם של מוות . כל מילה בפסקה הזאת קשורה בדרך זו או אחרת אל הקו שחורת את ההבדל בין טבע למשמעות . ההשוואה של הנוסח המתוקן של הרומן מתש"י למהדורה הראשונה מ – 1939 178 בשתי המהדורות הכניסה כמעט זהה, לבד מהתיאור שלהנה מאירת עיניים . הבאר . במהדורה הראשונה סביב הכתובת צומחים רק עשבים שוטים ואילו במהדורה המאוחרת העשבים "אדומים כדם כאילו שפשף בהם מלאך המוות את סכינו" . נראה ששינוי זה עשוי בהחלט לקשור אותנו לסיפור "מחולת המוות או הנאהבים והנעימים" שפורסם לראשונה ב – 1916 . זהו סיפור אפל המתאר חתונה שבה הפריץ הורג את ...
אל הספר