הקדמה המוות כַּעיקרון המכונן של הפוליטי

אורי ש . כהן 18 קודם כול כקיבוץ אנושי שהמשותף לו הוא המוות, ואולי הדבר היחיד שמשותף לו הוא אופן המוות המסוים הצפוי ליחיד בתוך הגורל, שהביטוי השלם ביותר שלו הוא התקשורת והמלחמה . במקום הזה הופך ההבדל הלשוני העברי למשמעותי . במובן כללי דרך החקירה של היידגר מבוססת על חקירה של השפה כמקור של אמת, ולכן יש משמעות מיוחדת לכך שמושג הקהילה כל כך שונה לשונית בתרבות העברית ובתרבות המערבית . בעברית מושג הקהילה, מקורו בקול : "מרחב מן קול ) כמו באר, נהר מן בור, נור ( קרוא בקול . ממנו : נקהל . . . הקהיל . . . קהל : עם אסוף בקול, עדת 13 קרואים" . מושג הקהילה העברי מבוסס אם כך על תפיסה של קהילה שמקורה שונה, שאינה אימננטית בשום צורה, אלא מבוססת על פעולת ההקהלה, "ויקהל העם על אהרון" ) שמות לב, א ( . השיתוף שקושר את האנשים לכדי קהילה מבוסס על פעולה ולא על תכונה . השיתוף הוא תוצאה של עמידה כנגד אותו הקול שאמנם ברוב המקרים הוא האל, אך העברית מכילה גם את המובנים המודרניים של הקהילה כמוגדרת על פי עמידתה מול הקול כאובייקט, קולו של המנהיג, קולו של המשורר . הקול כאובייקט, אטען בהמשך, חושף כבר בנשיאתו את השפה את ה...  אל הספר