רעיה מורג 40 מן ההרסנות של קשרים הטרו / הומוסקסואליים והגוף שאינו יכול לאמץ כל זהות מינית ) בדגם הטרנס – סקסואליות ( , צריכים לייצר לעצמם היסטוריה אפשרית כדי להיות חלק מהגוף החברתי . אך הסרטים מציגים את אי – האפשרות להגמוניזציה של הגוף בדרך זו : קספר, אוסקר, סטרושק, ברונו, רוברט, אלווירה וכל האחרים נושאים את מעמסת גופם ומיניותם, ומנותקים מהגוף החברתי ללא אופציה לשינוי . בניתוח שלאחר המוות כפות רגליו של קספר האוזר, המבצבצות בסצינת הסיום של קספר האוזר ) הרצוג ( מתחת לגופו העטוף, נראות כפי שהיו לפני המפגש הסוציאליזטורי עם העיירה — מזוהמות, מוזנחות, כפות רגליים של מי שלא נעל נעליים מימיו . המצב הבזוי של גופו הוא חלק מא – מיניותו . זו נותרה בעינה למרות השינויים שעבר בתחומי החִברות האחרים, שבאמצעותם ייצר עבור עצמו היסטוריה גופנית זמנית ) אכילה, לבוש וכיו"ב ( . היסטוריה גופנית זו לא כללה בשום שלב גם מיניות . הבזות הגופנית הקיצונית בסצינת הסיום ) כולל הוצאת המוח ( משליכה כמובן רטרואקטיבית על אותה היסטוריה גופנית זמנית, ומבטלת אותה מכול וכול . תהליך זה מתרחש, לדעתי, ביחס לכל אחת מדמויות הגברים ...
אל הספר