ב. ציר שני: טראומה

הגבר המובס 19 או מעמד הרפרנציאליות ( והן ביחס לשאלות שעדיין פתוחות לחקירה ) למשל : מורכבות ההגדרות של "כובש" ו"קורבן" או אפיון העללה היסטוריו – טראומטית ספציפית, כגון הטראומה של תבוסה צבאית במלחמה ( . שאלות אלה תעמודנה במרכז החיבור הנוכחי . 16 או מאז אמצע שנות ה – 90 פיתחו כותבים שונים את התיאוריה של הטראומה 17 לפי הבנתי, רובם ככולם תרמו להבהרתה בתחומים שונים, קליניים ותרבותיים . מאפיינים את הטראומה בעיקר באמצעות מערכות ניגודים בשל הפיצול / הכפילות האינהרנטים לה ) שתי תקופות זמן ומרחב, שני אופני חוויה / הכרה, שני אופני השפעה — על הגוף / על הנפש וכו' ( . קארות ) Caruth 1995, 1996 a, 1996 b ( מגדירה את הטראומה כמבוססת על מערכת ניגודים שונה מזו שהייתה מקובלת מסורתית במחקר ) בין גוף לנפש, בין עבר להווה, בין זיכרון לשיכחה ( . לטענתה, כפי שרמזתי לעיל, הניגוד העיקרי המאפיין את הטראומה הוא בין הכרה באירוע לאי – הכרה בו . לפי תפיסתה, האירוע הטראומטי מובחן במונחי אי – הנגישות אליו, הרפרנציאליות הלא ישירה 18 הלטנטיות היא, לפיכך, אינהרנטית לטראומה . מניגוד שלו, האימפקט המאוחר . מהותי זה נגזרת מערכ...  אל הספר