אחרית דבר: לא אשמה כי אובדן

מילי מאסס 272 הנה דוגמה לשיח כזה . ב – 2 בספטמבר 2003 הכריזה יעל דן בתוכניתה "עושים צהריים" שהיא עומדת לשתף את המאזינים בדרמה שהתחוללה באותה שעה ממש : אישה שכרעה ללדת הגיעה עם בעלה לבית החולים, אך כשראו השניים שפקידות סעד ואנשי משטרה מחכים להם שם, הם נמלטו והסתתרו "במקום רגיש", כדבריהם, כדי שהתינוק לא יילקח מהם, כפי שכל ילדיהם האחרים נלקחו מהם . באותו שלב עדיין לא הוצא כל צו של בית משפט המורה על הרחקת התינוק מחזקת הוריו מיד עם היוולדו, וספק אם אפשר להוציא צו כזה, גם אם יש קביעה קודמת של בית משפט בנוגע לילדים הקודמים של אותם הורים . הפסיקה קובעת כי הדרישה ל"מסוגלות הורית" "אינה מתייחסת למסוגלות של הורה לגדל כראוי ילד כלשהו, אלא למסוגלותו לגדל כראוי ילד מסוים, הוא הילד נשוא הדיון בבית 3 לשם כך צריך שיהיה ילד, ובמקרה האמור הוולד עדיין לא יצא לאוויר המשפט" . העולם . פקידות הסעד חיכו ככל הנראה בבית החולים מתוך כוונה להפעיל את צו החירום המתיר להן להוציא ילד מחזקת הוריו אף לפני שבית המשפט נתן את אישורו לצעד כזה . במקרה זה, דווקא בריחת ההורים מאימת שירותי הרווחה היא שסיכנה את שלומו של התינוק, ...  אל הספר
רסלינג