האמן והגלובליזציה

אוריינות חזותית 534 החדש . במקום משמעות אנו מקבלים תמונות ציניות, אפיזודות תפלות, השפעות קישוטיות מעושות שהולכות לשום מקום ואין בהן אסתטיקה, לא כל שכן ערך קונספטואלי אמיתי . גודש היתר של העבודה המיוצרת לפי הלא – קריטריונים הללו קיים בניגוד מוחלט לאמנים מהעולם המתפתח אשר מושגי האמנות שלהם הנם בעלי ערך משמעותי הנפרש מעבר לעטיפה המצודדת אך השטחית של השיווק . בסוף שנות ה – 70 היה זה ברור כי האוונגרד העכשווי — כמו תנועות היסטוריות אחרות, מימי קדם ועד הרומנטיציזם, מהאימפרסיוניזם ועד האקספרסיוניזם המופשט — לא היה רק מטרה לאיסוף, הוא היה מטרה להשקעה, ומכיוון שהוא היה "עכשווי" היה בו יתרון נוסף . בהינתן אי – הוודאות הכללית בנוגע למשמעותה של איכות באמנות מתקדמת, ניתן היה לבצע מניפולציה באי – ודאות זו באמצעי התקשורת לתועלת השוק . בתקופה של שינוי — או "גלובליזציה" — תהיה זו לשון המעטה לומר שהתקשורת המסחרית זיהמה הכול, לרבות האמנות . לכן אם יש לאמנות שאיפות כלשהן להגדיר את עצמה מחדש, רעיונית או אסתטית, אמנים אינם יכולים להתעלם מהעובדה שנכון לעכשיו, מה שאומרים לציבור על אודות אמנות הוא ביסודו של דבר...  אל הספר
רסלינג