194 ליאורה סוטו | איתן גילור מילר לתוך השגרה . נראה שהשגרה הזאת הייתה טובה לה . אולי היא הגנה עליה מפני חוסר הוודאות לגבי העתיד . ככלל, הסימפטומים הגופניים כמעט נעלמו והחיות חזרה אליה . אימא של נור המשיכה להחזיק את הקול של החשש ממה שיבוא, מהסערה של הגירושין ומהתדמית של נור והמשפחה . איתן : בתקופה זאת היא לא יצרה הרבה, נכון ? ליאורה : היא לא כל כך יצרה לאורך כל הדרך, וכשהיא יצרה אני הייתי זאת שהציעה . תהליכי היצירה לא היו עניין מרכזי בטיפול . באותה תקופה היה אצלי בחור בטיפול . הוא היה מגיע בימי רביעי, כמו נור, עומד מול קיר הציור ועובד עם כל הגוף . הוא היה מורח הרבה צבע, עובד בעוצמה, לפעמים אפילו מתנשף מרוב תנועה והתרגשות, והציורים היו בהתאם . מתוכם הבנתי את הטראומה שחווה ובאמצעותם יכולנו לדבר על הטראומה שעברה עליו בקיץ 2014 בעזה . הציורים היו מופשטים ועלו מהם תחושות 56 קשות : מערבולות רגשיות, אלימות קשה, חרדה מצמיתה . 56 . זכרון ותיעוד : מטבע הדברים, הזיכרונות של המטופל הם נושא משמעותי בתוך מסגרת הטיפול . מעבר לתוכנם, חשובה גם ההתבוננות על ההבדל בין תקופות ואירועים שאותם המטופל זוכר יות...
אל הספר