הקשר בין החוזר בתשובה לבין משפחתו החילונית כ'מפעל לייצור געגועים'

74 גליה רבינוביץ', גדעון נפתלי, יערה לוין - פריימן רגיל בקהילה החרדית שבתוכה חיו ההורים . בשלב זה התרחש תהליך שהצוות לא ידע כיצד להתמודד אתו, היות שכל אנשי המקצוע שראו את הילד סברו שהוא התקדם מאוד ופערים התפתחותיים רבים נסגרו, ועל כן הוא אינו זקוק עוד לטיפולים ההתפתחותיים שאליהם הביאה אותו האם במסירות בכל שבוע . האם ניסתה להדריך את הגננת בגן החרדי שבו ביקר הילד והעמידה בפני הגננת דרישות שלא היו מקובלות במסגרת החינוך החרדי, כמו לאפשר לו דפוסי משחק על פי המלצת הפיזיותרפיסטית או לפטור אותו מפעילויות שהיו פעילויות חובה לשאר ילדי הגן . האם אפילו ניסתה לגייס את הפסיכולוגית שטיפלה במשפחה כדי שתדריך את הגננת, דפוס התנהגות שאינו מקובל במסגרות החרדיות . ההתנהלות התמוהה ביותר של האם בעיני הצוות המקצועי הייתה סירובה להפסיק את הטיפולים המקצועיים במרכז . האם רצתה מאוד להמשיך את הקשר הטיפולי לא רק עם התרפיסטית שטיפלה בילד, אלא גם עם שאר הצוות הטיפולי . כל ניסיון להראות לה שהילד תקין ( מה שהביא על פי ניסיונם של אנשי הצוות ברוב המקרים לשמחה ולתחושת רווחה עבור משפחות של פגים ) , נתקל בסירוב במשפחה זו . ...  אל הספר
רסלינג