182 פנינה רוזנברג קבוצות תושבים מניחות זרי פרחים ומדינאים מביעים את רחשי הוקרתם למדינה שבה הם מבקרים [ . . . ] אנדרטאות המלחמה בכל עיר וכפר הזכירו לגברים ולנשים את מי שהקריבו את חייהם למען האומה . 207 מלחמת העולם השנייה, שבה לראשונה ציבור אזרחי סומן כאויב במסות כה רבות ובצורה מוחשית כל כך - ולכן היה גם לקורבנה - הביאה עמה תרבות הנצחה חדשה ושונה, זו של הנרצחים . אתרי זיכרון, שהוקמו למטרות שונות ועל ידי מזמינים שונים, נמצאים הן במקומות שאליהם היגרו הניצולים והן בארצות שבהן נעשו מעשי הרצח . שפע האנדרטאות שהוקמו ברחבי אירופה מציין בין השאר מדיניות של פתיחת דף חדש, של ניסיון כפרה . גרמניה, זו שהגתה, הובילה ומימשה את "הפתרון הסופי" בתחומה ובכל אזורי הכיבוש, הייתה לארץ הבולטת מכול בתחום ההנצחה . כיום השיח והמרחב הציבורי הגרמני מציגים תרבות עשירה ודינמית של הנצחה וזיכרון, במגוון אופני התמודדות עם העבר, כאשר לא רק הקורבנות הופכים למושאי הזיכרון הציבורי אלא גם התהליכים ההדרגתיים המייצגים את "הפתרון הסופי" - מהדרת ה"לא רצויים" מהמרחב הציבורי ועד לאיונם . אמצעי ההנצחה מעמידים אפוא מראה מול פניה של...
אל הספר