64 פנינה רוזנברג בחיי נשים במחנות ובין אלה של גברים . הבדל זה בין המינים משתקף בין היתר ביצירות האמנות . נשים עסקו בניסיון לחזור לחיי שגרה, ניסיון לשוב אל תפקידיהן המסורתיים כעקרות בית, אגב התעקשות על פעולות בסיסיות כגון ניקיון, רחצה ובישול . הן העסיקו את עצמן בניקיון המגורים, פעילויות ששימשו להן סוג של קשר עם העבר, אמצעי תרפויטי והשגת שליטה על המרחב הקטן שהוקצב להן . מיותר לציין כי היה בכך גם משום הפחתה של ממדי התחלואה . למרות העדר מים ותנאים סניטריים, הן טרחו, יותר מהגברים, לשמור על הופעתן החיצונית, לנסות ככל שיכלו לטפח חזות אסתטית, לייפות את המציאות . 'משפחות' "נראה שנשים-אמניות במחנות נטו לצייר מספר רב יותר של [ . . . ] סצנות קולקטיביות, המתארות קבוצות קטנות של נשים העוזרות 74 מציינת חוקרת אמנות השואה סיביל מילטון, אלה לאלה", ומוסיפה שנשים נטו ליצור מערכות משפחתיות קטנות שהגישו 75 סעד ותמיכה, דבר שהעצים את סיכויי ההישרדות שלהן . לאט-לאט התאחדו האסירות לקבוצות, לחוגים ולזוגות . כבכל חברת אנשים, כך גם כאן הייתה המשפחה היסוד המאחד שניים- שלושה אנשים סביב הסעודה הדלה ( שנערכה לרוב על ג...
אל הספר