משה שוקד 110 58 עוררה זכרונות מימי עבודתי בשנות ה – ,60 עתאתיופיה הועסקתי כסוציולוג של חבל הנגב במחלקה להתיישבות, ואחר כך כשהמשכתי במחקר אתנוגרפי בקרב קהילת חקלאים יוצאי הרי האטלס . לא יכולתי להסתלק מהשוואה של תנאי ההגירה והקליטה של שתי קבוצות מהגרים אלו, שהגיעו מארצות "אקזוטיות" הדומות ממבט שטחי בתנאי הקיום ובמצב האוכלוסייה המיועדת לעלות לישראל . כוונתי בקונטקסט זה לשלב בין מחקריי משנות ה – 60 ובין תצפיותיי מהזמן האחרון, עת נוכחתי בחוויות מעיקות מעולמם של עולי אתיופיה . חשתי בדחף להציג ולהשוות את מצבן הקיומי של שתי קבוצות מהגרים / עולים שצביון קליטתן בארץ כה שונה למרות נתוני פתיחה דומים לכאורה . רעיון ההשוואה מחייב התייחסות לגישת המחקר של חוקרי מדעי החברה הישראלים אז והיום . כאשר התחלתי בעבודתי המקצועית, הסוציולוגים והאנתרופולוגים היו משוקעים בעיקר במחקר עולי ארצות האסלאם אשר הופנו למושבים ולעיירות הפיתוח בפריפריית הגיאוגרפיה הלאומית או לשולי ערי המרכז . אולם תחום מחקר זה איבד בינתיים מחשיבותו, במיוחד מאז ,1967 כאשר נפתחה תקופה חדשה של התעוררות לאומית והתרחבות גיאוגרפית . כפי שכבר ביט...
אל הספר