74 יזכה כל אחד מאיתנו . הבדיחות הנושנות על שישה פוּט [ רגל ] באדמת אנגליה ( "ומשום שהוא גבוה, יוסיפו לו עוד רגל" ) מיתרגמות בנקל 100 כאילו יש משמעות לגודלה של חלקת ללשון בית הקברות וָגַנקוֹבוֹ . האדמה הארצית האחרונה - וככל שירבה החלל הריק מסביב, כן תרחב, תרווח, תנעם המנוחה האחרונה . המשמעות המעורפלת של בעלות זו שלאחר המוות על האדמה ( הלוא בין כה וכה יהא על הגוף להירקב בכל מקום ) מניחה, כמדומה, התמזגות עם הנוף - והיבלעות בו, שאין לה צורך בעדי ראייה . ואולם חלקם הארצי של המתים הולך ומתכווץ לנגד עינינו, וספק אם הסיבה נעוצה רק באכלוס יתר ובצפיפות . לווינפריד גיאורג זֶבּאלד יש מסה שכותרתה ″ Campo Santo ″ . היא הודפסה לאחר מותו בספרון דק ששלושת או ארבעת הטקסטים הכלולים בו יוצרים מתווה כללי, חסר מלכתחילה, של מסעו בקורסיקה . הם משאירים רושם מוזר : כאילו המחבר הולך ומתקרב לנגד עינינו אל האור בקצה המנהרה, שלמדנו עליו מן הספרות הפופולרית . תוך כדי תנועה המספר והסיפור מאבדים מגשמיותם, אש מהירה מאכלת אותם ; עצם הלשון ומושאיה - מדיו של נפוליאון, גדר בית הספר, טקס קבורה כפרי - מסנוורים ושקופים בה במי...
אל הספר