29 37 ובפעם המי יודע כמה להציג ברית העם הרוסי - ב"נאשׁיסטים" . בפני עצמך את הזמן הזה כתמונה סטאטית שזה שָלוש מאות דבר אינו משתנה בה, להוציא שמות משפחה : שבה פושקין שנאסרה עליו יציאה מן המדינה מוכן לנסוע אפילו לסין, ובלוק שיציאתו מותרת מסתפק בסילוק מספר מסוים של כותרות עיתונים משדה הראייה שלו ובאטימת האוזניים כדי לשוב לזמן מה למה שהוא רוצה כל כך לראות בו נורמה, מולדת . לתחושת מֶשֶׁך וקביעות, שהיא לבדה יכולה כמדומה לדור בכפיפה אחת עם החיים - לשורת חללים מוארים שעוברים בהם, בלי להיחפז, משלווה לחופש ובחזרה . שבהם, אם לומר זאת במילותיו 38 של פושקין, מתכוננים לחיות . הייחוד שבסדרי העולם הרוסיים גלום, אולי, בקריאה מרוכזת מדי של הטקסט הזה של פושקין - קריאה הפוסלת מכול וכול את עצם התקווה למשך כלשהו, ולו גם הצנוע ביותר . ההתכוננות לחיות עודה צוברת תנופה למלוא רוחב כתפיה הלא נראות, עודה שואפת אוויר, אבל בראש כבר, כמו שיר הקנטה של ילדים, מקדים את המאוחר "וּרְאִי - דַּוְקָא נָמוּת", ונשמעת בו שמחה לאיד שהמחבר לא הביא בחשבון - 37 כינוי לתנועות ולארגוני נוער וצעירים התומכים בפוטין ( רוסית : "נאשִׁי" ...
אל הספר