על תרגומי השירים במחזה 'יֶרמה'

234 שאלתי, למשל, כיצד ייתכן שנער מגודל יבקש במותני האישה את העריסה דווקא ובשדיה את החלב, אלא אם כן מדובר בתינוק שאליו משתוקקת ירמה, ובהוראה זו אפוא יש להבין את המילה "נער" או - שאלה המעניינת אף יותר : מדוע מגיע הילד-התינוק הזה מן הקור והשלג ולא, כצפוי, מן הרחם החם, שאלה המוליכה אל סבך השפה המטפורית של לורקה, הרב-משמעית אך גם עקבית מאין כמוה, ואל כל הזיווגים המשונים של המוות והילדות ביצירותיו - אל הילדים המתים שלו, אל הילדים שלא ייוולדו, אל הילדים המתים באִבּם, אל הילדים הצומחים אחורה, לבושי לבן, כפוריים, צחים ובלתי מציאותיים, התגלמות הגעגוע אל הבלתי מושג ואל האבוד מראש . שאלות אלו ושכמותן הן, כמובן, שאלות של פרשנות, והמפתח לפרשנות מחזותיו של לורקה טמון ללא יוצא מן הכלל בשירים, ובקשרים שבין השירים לדיאלוגים . קשרים אלה יוצרים שפת סמלים עצמאית, שונה מן המובן הליטרלי ונבדלת מן הקונוטציות המקובלות של מילותיה בשימושן הרגיל . אך מוטב אתרכז בדוגמה . אחד הקטעים הבלתי נשכחים בעוצמתם הפיוטית והדרמטית במחזה הוא סצנת הכובסות - גרסה לורקאית למקהלה היוונית - מקהלה לגמרי לא יוונית, המשקפת את כל מגוון...  אל הספר