'המלט' בתרגום חדש

224 בדרך מיוחדת ; והנה גם מרגנית ; אמרתי לתת לך גם סיגליות, אך כולם נבלו במות עלי אבי [ . . . ] במה אפשר לאפיין כל אחד מהתרגומים הנזכרים ? על תרגומו של שלונסקי ניתן לומר שהוא, במידה רבה, מיושן . הוא סובל מספרותיות הפוגמת בחיוניות השפה ויישאר מחזה נקרא, לא מחזה מוצג ; בפי השחקנים תהיה שפתו מאולצת ולצופים ( ובמידה פחותה מזו, לקוראים ) ייגרם הפסד משמעות . יתר על כן, 'המלט' של שלונסקי הוא מאוד יהודי בצד תכניו הנוצריים : הייתכן שהקברן-הליצן של שייקספיר ישאל את רעהו : "שמא עכו"ם אתה, או מה ? אילו פנים אתה מגלה במקרא ? " כאן שלונסקי מביא את אופליה לקבר ישראל לא כדת ולא כדין . גם קשה להניח שהמלט כתב לאופליה משהו בנוסח : "לבת השמים, שכינת נפשי", אפילו על דרך המליצה . כאן מדובר בכשל תרבותי, מה שאין כן במקרה של השורה המפורסמת : שייקספיר Or that the Everlasting had not fixed His canon ‘gainst self - slaughter . שלונסקי או אילו לא חשב ריבון-העולמים לחטא לבן אדם טירוף נפשו - לדעת ! הניב העברי מאפשר לו את המשחק ברוח משמעות המחזה, בין אם נקבל את המשחק הזה, בין אם נבכר את חד-משמעות המקור . כנגד זה הוא ...  אל הספר