167 זכריה ומלאכי, אני מעדיפה להחליפם במונחים "ספרות היש" ו"ספרות האין", ולא הייתי נזקקת להבחנה ממין זה, שככל סכֵמה היא חוטאת לסדר המדעי, אלמלא קיננה בי זה זמן מה ההרגשה, שנתחזקה שוב עם קריאת ספר זה, כי חטיבה שלמה של ספרות מטיפוס מסוים הולכת ונדחקת אצלנו לשוליים . נותני הטון בביקורת הספרות שלנו ממקדים את מלוא תשומת הלב בספרות מטיפוס אחד, כאילו כל מה שהוא "חשוב", "משמעותי" ו"גדול" מצוי בה ורק בה, וממילא היא בלבד ראויה למאמצי הקורא ולטִרחת המבקר והחוקר . רקע קדמי ורקע אחורי "ספרות היש" ( היצירה האמנותית הפסיכולוגית ) עוסקת, לדברי יונג, בחומר הלקוח מ"הרקע הקדמי" של נפש האדם ; מניסיון חייו המוּדעים, הניסיון היומיומי, ההיסטורי או הפוליטי, מחיי הרגש שלו, הסבל והתשוקות, וכל המוכּר בתחומי הגורל האנושי והחוזר פעמים אינספור בתולדותיו . מוצרי ספרות רבים שייכים לקטגוריה זו : רומנים של אהבה, סאגות משפחתיות, סיפורי הווי, הרומן החברתי והפסיכולוגיסטי לסוגיו, הדרמות הגדולות - טרגיות וקומיות, וחלק גדול מהשירה הלירית . אין בחומר הגלם שלהם שום דבר שאינו ניתן לפירוש מכוח הניסיון האנושי המצוי, ויוצרם ומחברם ...
אל הספר