איש זקן מאד עם כנפיים ענקיות

102 הוא כל-כך זקן שהגשם הפיל אותו . ביום המחרת ידעו הכל שבביתו של פלאיו נתון בשבי מלאך בשר ודם . בניגוד לדעתה של השכנה החכמה, שראתה במלאכי זמננו פליטים נמלטים ממזימת-קשר שמימית, לא עמד בהם לבם להרגו במקלות . כל הערב שמר עליו פלאיו מעם המטבח, ובידו אלה של שמש בית-דין, ולפני ששכב לישון חילצוֹבאנקולים מהבוץ וסגר אותו עם התרנגולות בלול מרושת-התיל . בחצות הלילה, כשתם הגשם, המשיכו פלאיו ואליסנדה להרוג בסרטנים . מעט לאחר-מכן התעורר התינוק ללא חום ורצה לאכול . שאז התיישבו והחליטו, נדיבים ורחבי-לב, להניח את המלאך על רפסודת בלזה, לתת לו מים מתוקים ומצרכי מזון לשלושה ימים ולנטשו במרומי ים . אולם כשיצאו אל החצר, עם אור ראשון, ראו את כל השכנים קהולים לנוכח לול התרנגולות, משתעשעים במלאך ללא כל שמץ של אדיקות ומשליכים לו, מבעד לרשת, דברים לאכול, כמו לא היה יצור על-טבעי כי אם חיית קרקס . לפני שבע בבוקר הגיע האב גוֹנְזאגה, בהול בשל הידיעות הסותרות שקיבל . בשעה זו כבר היו שם סקרנים פחות קלי-דעת מאלה שנקבצו ובאו עם עלות השחר, ואלה העלו כל מיני השערות בדבר עתידו של השבוי . הפשוטים ביותר שבהם חשבו שימונה לר...  אל הספר