שני רווקים זקנים

58 שְׁנֵי הָרַוָּקִים, מִיָּד לְלֹא דִּחוּי, הֵחֵלּוּ לְטַפֵּס אֶל הַמָּצוּק הַפְּתַלְתָּלוּי ; וּבַפִּסְגָּה, בֵּין הַצּוּקִים, יָשׁוּב בֵּין נְקִיקִים, רָאוּ אוֹתוֹ חָרִיף קוֹרֵא בְּסֵפֶר עֲנָקִים . "חָרִיף חָכָם ! " קָרְאוּ בְּקוֹל, "קָרָאתָ דַּי, דַּיֵּנוּ ! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתְּתַבֵּל אֶת נְזִידֵנוּ ! " אַךְ הֶחָרִיף בְּלִי אֹמֶר אֶת הַסֵּפֶר הַנּוֹרָא אֶל רָאשֵׁיהֶם הַמַּקְרִיחִים כִּוֵּן וְגַם יָרָה ; מֵעַל צוּקִים וּתְהוֹמוֹת וּבְסִחְרוּר מָהִיר, הִתְגַּלְגְּלוּ וְלֹא עָצְרוּ בִּרְחוֹב אוֹ כְּפָר אוֹ עִיר – וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם, רָאוּ כִּי אֵין כָּל עֵזֶר : כִּי הָאַרְנָב בָּרַח - אֲבָל תְּחִלָּה טָרַף תַּ'גֶּזֶר ! בְּדֶלֶת מִדַּלְדֶּלֶת דּוּמָם יָצְאוּ יַחְדָּו, וְלֹא נִרְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם מֵאָז וְעַד עַכְשָׁו .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד