אוצֵר-גרילה 148 השנים האחרונות : פרצופי יהודים חדשים ופרצופי יהודים ישנים . במסורת חקר מבנה הגולגולת ותורות הפרצוף של המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, ריכז ה״חוקר״ כמאה וחמישים ייצוגי פרצוף יהודיים וישראליים מתוך אוסף המוזיאון לאמנות של חיפה . לכאורה, ממשיך ה״חוקר״ בקו המחקרים הפסוודו-מדעיים שליוו את התפתחות הריאליזם בציור ואת ראשית הצילום, כפי שתועדו, למשל, בתערוכת “נפש בגוף״, שאצר ז׳אן קְלֶר בביאנלה בוונציה, 1993 : מחקרי אנטומיה, מדידות גולגולת, השוואה הדדית של פרצופי אדם ( פושעים, משוגעים, יהודים… ) והשוואתם לראשי חיות, שרטוט ופיסול של מבעים אנושיים נוסחאתיים וכו׳ . בהקשר זה, יוזכרו תורות פוסט-דרוויניסטיות, דוגמת ה״אֶאוגניקה״ - תורת השבחת האבולוציה האנושית ( ויצוין : עיקור אאוגני היה נהוג בארה״ב ובשוודיה בשחר המאה העשרים, ועדיין מבוצע בסינגפור ) וה״פרֶנולוגיה״ - פסוודו-מדע ויקטוריאני הבוחן את הקשר בין מבנה גולגולת ואישיות . אך, לא פחות מכן, ממשיך ה״חוקר״ - שבחדרו אנו מבקרים - במסלול חקר הגזע שהיה מקובל גם על התנועה הציונית בראשיתה, קודם לזוועות הגזענות הנאצית, כמובן . שכן הציונות ...
אל הספר