אוצר־תזה: על תערוכות־מאמר

אוצר-תזה : על תערוכות-מאמר 69 תערוכות “איקונופיליות״ המושתתות על רגישותו האינטואיטיבית של האוצר ועל אנינות טעמו . ואכן תערוכות מאמר הן אופציה רדיקלית התואמת מזגים מסוג מסוים, האוהדים את הרחבת היסוד הקונצפטואלי-אינטלקטואלי של האמנות גם לתחום האוצרות . יחד עם זאת, תערוכה אידיאלית תבקש למזג את שני הקטבים הללו של מושג ואינטואיציה, ואולי אף תלבה את המתח ביניהם . “תערוכות-המאמר״ שלי, שרבות מהן נערכו במשך כעשור, החל במחצית שנות השמונים, והוצגו במוסדות אמנות מוּכּרים, גם אם 32 בתערוכת “קטסטרופה״ הוצגה מגמה לא במוזיאונים המובילים . אפוקליפטית בציור הישראלי ; בתערוכת “אל מיתוס ללא אל״ הוצגו עבודות בנות התקופה שהשתמשו במיתוסים והתבדלו מהם בה בעת ; בתערוכת “סוד הפרדס״ הוצגו רישומים ארוטיים נועזים של נחום גוטמן שמצאתי בעיזבונו ושימשו כמצע קומפוזיציוני נסתר לציורים ארצישראליים אידיליים של האמן, שנתלו אף הם בתערוכה ; תערוכת “והאמן איוב הוא . . . ״ הציעה את השנים 1920 - 1925 כפרק אקספרסיוניסטי בלתי-מטופל בתולדות האמנות המקומית ( אף שמרבית היצירות נוצרו עוד קודם להגירתם של האמנים ארצה ממרכז אירופה ) ; ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד