פרק עשירי: הבל נשימותיו בבשר המילים: עודפות הגוף והלשון ברומנים כי גי וככה אני מדברת עם הרוח מאת סמי ברדוגו

350 | מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 ועונשו של דוסטויבסקי הוזכר בערב, ו הזר של אלבר קאמי, וכן האיש מן הישוב ש׳לפני שער החוק׳ של קפקא, ופרדוקס זנון העולה לנוכח דמות ברומן המכונה זֶנו, כמו אור השמש המסנוור, הרמיזות ברומן כל שהגיבור משבש את שמה לזנון . כך מובהקות, כל כך בוהקות, עד שעלינו להסיט מהן את המבט פן ניכווה . הסטת המבט הזו דומה להסטת המבט של קהל השומעים בערב לכבוד באר שתואר קודם לכן, וכמו שם, גם ביחס ל כי גי אפשר לומר שהוא נע בין ׳פעולה של הריגה׳ לבין טקס של הקרבה עצמית – אך לא כטענה סמלית אלא כרצף של התארעויות בגוף, כמילים רעידות והתפלשויות, ככתיבה ׳בזבזנית׳ המקריבה את עצמה ללא הסבר, שנספגות בטעם האדמה החודרת אל פיו של גי ונערות אל תוך הגרון, מתלעלעות, מבעבעות בסמיכות, טעמן כטעמו של הסיד שתקף ודאי את ברנר שנדחף אל מותו . ובכל זאת, טעם מעשה הרצח וטעם פעולותיו של גי לא מתפענחים . למה גי ? כי גי . שאלת הסיבתיות ניצבת בלב הרומן : ׳למה ככה ? עָלָאש קוֹמְסָה ? [ . . . ] ״למה ? עלאש ? למה, גי״׳ ( עמ׳ 4 ) , מנסה גי להבין בכל הלשונות המצויות לו, ערבית, צרפתית ועברית . ה...  אל הספר