פואטיקה ׳בזבזנית׳ ביצירת נורית זרחי | 263 עוד אשוב להתגוששות של זרחי עם הקהל הצרכני של התרבות המערבית, אך קודם לכן אבקש לבחון את הזירה שבה היא נערכת, הלא הוא ספר המסות הצנום שיצא לאור ב- 98 תחת הכותרת הפרובוקטיבית מחשבות מיותרות של גברת . אפשר כמובן לקרוא את הכותרת כספק-הצטנעות, ספק הפנמה של העמדה הפטריארכלית ביחס לדברי הגות מפי אישה, מפי ה׳גברת׳ – בכינויה הבורגני או אפילו הוויקטוריאני . אבל יש כאן הרבה יותר מזה : המילה ׳מיותרות׳ היא מילה ממזרית – היא נושאת עמה סרח עודף של חריגה, של הלא-חוקי והערמומי ; היא מחדירה אל תוך המיותר את ה׳יותר׳ ואת ה׳יתרה׳ – את העודפות . מה שמפתיע ביצירת זרחי הוא האופן שבו החסר והרווח הם בה-בעת גם עודפות . הפואטיקה של זרחי היא מאמץ תמידי לבטא את החסר בעודף . זרחי מפעילה ביצירתה לוגיקה שבה מתברר כי ׳חסר׳ ו׳עודף׳ – מילים מנוגדות-לכאורה – הן בה-בעת מילים חליפיות הכרוכות זו בזו, מייצגות זו את זו ומייתרות זו את זו . הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא באמצעות המוסף ( supplément ) הדרידיאני, המתאר את המאמץ חסר הסיכוי לדייק, את השארית שחומקת תדיר מן המסמן בבואו ללכוד את...
אל הספר