פרק רביעי: ילידיות קאמפית מופרזת ביצירת יורם קניוק: קריאה אנטי־אדיפלית ואנטי־פרשנית

152 | מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 לא ייתכן לערוך כיום את מאזן הסיפורת הארץ-ישראלית הצעירה מבלי לקחת בחשבון את נסיונותיו העקשים של קניוק לפרוץ את מעגל ההסגר של השליטה העצמית, התחכום והאיזון, המציינים את הבולטים שבפרוזאיקונים של שנות-המדינה – לעבר דו״ח לוהט ובלתי מעובד על תודעת עצמו ועל 5 המציאות הארץ-ישראלית . תחת הכותרת ׳מסע יפהפה לתוך המועקה׳, שיבח מוקד את החמיקה של קניוק מן הסיפורת הסמלית, שהייתה, בעיני מוקד, בעוכרי הכתיבה של דור המדינה . כמה שנים אחר כך הדגיש גם אורציון ברתנא את חשיבותה של יצירת קניוק : ׳אין לי ספק כי בכל סקירה של הסיפורת העברית יהיה ״היהודי האחרון״ אחת מנקודות הציון הבולטות . כשיגיע עידן הכתיבה הפנטסטית בסיפורת העברית – והוא יגיע – ייאמר : הנה ספר שהקדים את זמנו׳ . האמת חייבת להיאמר : קובעי הקאנון והטעם בספרות הישראלית משכו ידיהם מיצירת קניוק . עם זאת, איש אינו יכול להתעלם מן השפע היצירתי של קניוק ומן העובדה כי רבים מספריו היו לרבי-מכר, תורגמו לשפות רבות וזכו לביקורות אוהדות ביותר . קניוק אף זכה בשלל פרסים רבי-יוקרה לאורך השנים – פרס ברנר ( ) ...  אל הספר