פרק ראשון: העודפות כעיקרון פואטי ופרשני

50 | מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 השתקפות נוספת, נוסף דבר-מה : כל חזרה פירושה ביצוע נוסף, שאינו זהה לחלוטין לקודמו בעצם התווספותו כדבר-מה חדש, שנוסף עם כל השתקפות נוספת, בכל קריאה נוספת . למרות ההצבעה על העודפות כמאפיין חיוני של דיסציפלינת הספרות, אין כאן טענה שזוהי הפריזמה היחידה להתבוננות בספרות, או שהספרות היא תחום שיח ייחודי ושונה מהותית מתחומי שיח אחרים . עם זאת, אני מבקשת להצביע על החיוניות של הספרות כדיסציפלינה אקדמית שיש בכוחה להוות השראה לתחומי שיח אחרים באמצעות חידוד הקשב לעודפות המילים והדברים כעודפות שאין למהר לצמצם ולמשטר אותה – וזאת בניגוד למגמה הקיימת כיום במקצת ממחקרי הספרות, שבה הספרות מכפיפה עצמה לדיסציפלינות אחרות, כגון סוציולוגיה, מגדר, פסיכואנליזה ועוד . יתר על כן, וכפי שציינתי במבוא, בעידן זה של מחשבה ניאו-ליברלית ושל הטלת ספק בנחיצות ׳דיסציפלינת הספרות׳ שאינה נושאת רווח בכלכלת ההון, הספרות חיונית דווקא בשל היותה ׳בזבזנית׳ ו׳עודפת׳ . אני חושבת על דיסציפלינת הספרות כסוג של עניין, של קריאה, של קשב, של ׳ביצוע טקסט׳ שמתרחש בתווך שבין עודפות הלשון ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן