פתח דבר

| מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 רבת-ההשראה של טקסטים תיאורטיים גם עבורי, אני מבקשת להצביע על סכנת הרדוקטיביוּת הנלווית לקריאות שרואות לעצמן חובה ׳ליישם׳ תיאוריה על הטקסט, ללא שיור וללא מרווח . כאן אבקש לייצר מפגש של התחככות והתנגשות בין שני טקסטים רוויים – הטקסט הפואטי והטקסט התיאורטי – גם אם יישמעו חריקות החיכוך והדי הפיצוץ, תוצר המגע הטעון ביניהם . בספר זה אני מבקשת לחשוב על הספרות דרך אותו דבר-מה שתמיד נוסף בה , וזאת בניגוד לתודעת ההיעדר, האַיִן והקריסה, אשר מאפיינת את התפיסות המודרניות ומקצת מן התפיסות הפוסטמודרניות . אף שמחשבת העודפות מנוסחת כאן כ׳טענה גדולה׳, אין בכוונת המחקר לטעון כי העודפות היא הפריזמה היחידה האפשרית . יתר על כן, אין בהצעתי כדי לומר שאפשר להגדיר מהו ׳טקסט ספרותי׳, או כדי להציע תפיסה מהותנית כלשהי של הספרות . תחת זאת אני מבקשת להתבונן בדיסציפלינת הספרות דרך סוג של קשב שיש בכוחה להציע, קשב שמכיר בעודפות שלעולם נותרת כ׳יתרה׳ של המעשה הספרותי אשר מסרבת להתפענח עד תומה – יתרה שיש להיזהר שלא לאלץ אותה להתאים ללא שיור לסד של פרשנות כלשהי . ניתן להב...  אל הספר