אחרית דבר

4 3 | הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ׳יק, ד במידה מסוימת עבר הרי״ד את המסע של ההגות האקזיסטנציאליסטית, שחותמה ניכר בכתביו בראשית שנות החמישים של המאה שעברה . הגות זו פתחה במאה זו בהיידגר, שהציג ניתוח ״קר״ ואנליטי של יסודות הקיום . אכן, בעשורים הראשונים כולם דיברו ״היידגריאנית״ . בוודאי הרי״ד שהיה בברלין הושפע ממונחים שהופכים לחלק בלתי נפרד מהשיח שלו, כמו ״קיום אותנטי״ ו״מושלכות לקיום״ . הוגים לא מעטים סברו שהניתוח המדעי של היידגר מחמיץ את הממשות ואת השיח על מאפייניה . הזרוע הצרפתית, ז׳ן פול סארטר ואלבר קאמי, גייסה את סוגת הרומן הספרותי כדי לבטא את מאפייני הקיום . במקביל כתב הרי״ד באמצע שנות הארבעים בעיקר מונוגרפיות . בשנות החמישים כתיבתו עברה לז׳נר חדש, שלדידו ביטא טוב יותר את מאפייני הקיום הקונקרטי, והוא הדרשה וההרצאה הכתובות . הכתיבה הספרותית לא רק הייתה זרה במידת מה למסורת הלימוד שהיה נאמן לה, אלא היא לא הייתה רווחת בחוגים הדתיים הלאומיים באותם ימים . לעומת זאת הדרשה הסתמכה על סיפורי המקרא ועל אגדות חז״ל, שהרי״ד העניק להם ארטיקולציה המבטאת את אושיות הקיום ואת נתיביה הפתלתלים של התו...  אל הספר