ב. האומנם חכמת חז״ל רחבה מחכמתנו?

156 דיוקן של פרשן – ר׳ אברהם אבן עזרא לדב׳ ג׳, 24 ) , יתרו ( בפירוש הארוך לשמ׳ ג׳, 5 , בסוף ; י״ח, 7 ) , בצלאל ( בקצר ובארוך לשמ׳ ל״א, 3 ) , שלמה ( שאין חכם כמוהו בהיסטוריה האנושית כולה כאומרו בפירוש לקה׳ י׳, ) , מרדכי ( בפירוש הראשון לאס׳ ח׳, 8 ; ובשני ל-י׳, 3 ) ועזרא הסופר ( שבגלל שייכותו הישירה לדיוננו נביא בזה את מה שכתב עליו ב ספר צחות , ע״ג, ע״ב ; מהד׳ רודריגז, עמ׳ 92 ) : ״ואני לפי דעתי אתמה מזה [ על דעה זו ] תמהון גדול : איך טעה המפסיק [ מפריד הפסוקים ] , ואף כי אם [ מה עוד שֶ ] הוא עזרא הסופר . והכלל – כי המפסיק לא היה אחריו חכם כמוהו, כי הנה ראינו בכל המקרא לא הפסיק כי אם במקום ראוי [ . . . ] ״ . בנוסף לחכמה הטבעית, שהיא מתנת שמים, שונים בני האדם זה מזה גם מכוח החכמה שקנו בלימודיהם ( כמו דניאל וחבריו ש״היו משכילים בכל החכמות״ – הפירוש הקצר לדנ׳, הפתיחה, עמ׳ 7 ) . מספרם של ׳המשכילים׳ האמיתיים בחברה היהודית לדורותיה הוא, לדעת ראב״ע, זעום, כפי שעולה מתשובתו ( בפירושו לדב׳ ל״ב, 39 ) על השאלה : מדוע לא נזכר בתורה עניין העולם הבא ? – ״ולפי דעתי שהתורה נִתְנָה לַכל, לא לאחד לבדו [ לא...  אל הספר