פרק ו שלוש המתכונות של פירושי ראב״ע לתורה: הפירוש הקצר, הפירוש הארוך והפירוש שבעל־פה

הפירוש הקצר, הפירוש הארוך והפירוש שבעל- פה 111 2 אמנם בביאורו לבר׳ א׳, הוא מביא את מה בביאורו לבר׳ י״ח, ] גלות זה החכם״ . שמצא ״בקצת נוסחאות בפר׳ ׳הנה אנכי שולח מלאך לשמורך׳ ( שמ׳ כ״ג, 0 ) ״ ( עמ׳ 08 ) , אך לא עלה בדעתו להסיק מן הריבוי הזה שראב״ע כתב במקומות ובזמנים שונים שני פירושים עצמאיים לספר שמות, ושלסתירה הגיאוגרפית יש פתרון ביבליוגרפי . הייחוד הספרותי של שני הפירושים של אבן עזרא לספר שמות התברר לראשונה לר׳ יוסף אבן כספי, שהיה אחד מראשוני מפרשי אבן עזרא . כפי שהראה לי בטובו פרופ׳ יוסף עופר, אבן כספי מזכיר בסופרקומנטר שלו פרשת הכסף ( 300 לערך ) את הפירוש הקצר לשמות בשבעה מקומות, ואלה הם : שמ׳ ד׳, 3 ; ו׳, 8 ; י׳, 2 ; י׳, 4 ; י׳, 25 ; י׳, 28 ; י״ג, 3 . בכולם מכונה הפירוש הקצר ״נוסחתו הראשונה״, ומכאן שהוא הטיב להבחין לא רק בנפרדותו, אלא גם בראשוניותו . הוא אינו מנמק את קביעתו, ומן הסתם היא מבוססת על ההנחה שהנוסח הארוך אינו אלא פיתוח והרחבה של הנוסח הקצר . ואכן גם אנו סבורים כך . תגלית זאת לא נודעה לר׳ שמואל אבן צרצה, שכתב כעבור כשבעים וחמש 3 וראה בשני הפירושים לשמות ״שתי שנים את הסופ...  אל הספר