פרק א מימוש האידיאל ההשכלתי של תור הזהב הספרדי: ר׳ אברהם אבן עזרא איש האשכולות

12 דיוקן של פרשן – ר׳ אברהם אבן עזרא את התרבות השלטת, ועמדתם כלפיה הייתה ביסודה ת ח ר ו תי ת . לאמור : לא זו בלבד שבתחום הרוח אין אנו נופלים מן השליטים, אלא אף נועדנו לעלות עליהם . הלשון הערבית היא אכן שפה עשירה ומפותחת מאין כמוה, אך העברית לבדה היא לשון הקודש ; השירה הערבית היא אכן מרוממת מכל השירות, אך השירה העברית לבדה היא שירת האל ; התיאולוגיה המוסלמית אכן התאימה את חכמת יוון לרציונליזם מונותיאיסטי צרוף, אך בתורת ישראל לבדה חרותה האמת . מן הרציונליזם הרדיקלי, שבו דגל ראב״ע בכל מאודו, מתבקש שאמת התורה היא כל כולה תבונית, רוצה לומר : הגיונית, עקבית ובעיקר חכמה ( תואמת לחלוטין את ממצאי החקירה האנושית ) . על הנחיצות הגמורה של החכמה הוא עומד בפירושו הארוך לשמ׳ י״ח, ,2 שבו הוא מתאם בין הסגולות של השופטים המנויות על ידי יתרו בפסוק הזה לבין אלו שמשה חוזר ומאזכר בדב׳ א׳, 3 : ״ואמר ( יתרו ) ׳יראי אלהים׳ – שאין להם יראה מאדם, רק מהשם לבדו . וכנגדם אמר משה : ׳חכמים ונבונים׳, כ י ל א י תכ ן ל ה י ות י ר א ה ש ם כ רא ו י ר ק מי ש ה ו א ח כ ם״ . מאחר שיראת השם היא בלתי אפשרית ללא החכמה, יכול היה ...  אל הספר