סיכום

דיוקן בשביל הדורות 0 ועד למסורות חז״ל מתקופת התלמוד, וראינו כיצד מוטיב הנישואין והילודה כובש את כל תיאורי מעשיה במעבר שבין סוף תקופת בית שני לראשיתה של תקופת המשנה ועד לתקופת התלמוד המאוחרת . מסורות שעסקו בהיבטים אחרים של דמותה לא זכו לאותה תהודה שזכו לה המסורות שייחסו לה את זכות נישואיהם המחודשים של הוריה ואלו שתיארו את נישואיה לכלב חרף המכשולים שעמדו לפניה, שהלכו והתפתחו במרוצת הדורות ותועדו בחיבורים שנערכו במהלכם . מרים היא מודל אולטימטיבי לדמותה של אשה שנועדה להנהגה ומיישמת את כישוריה אלו הלכה למעשה בתוך הגבולות הנשיים והמשפחתיים . הביטחון בצדקת הדרך, הנכונות להסתכן ולהפר את גזירת השלטונות, האמונה בהצלה האלוהית, והשאיפה לתקן עוולות – כל אלו מודגמים בצבעים עזים בדמותה של מרים במסורות חז״ל, מבלי שהם פורצים את המתווה המגדרי, המייעד לנשים תפקידים חשובים בניהול חיי משפחתן, או בטיפול באתגרי המגדר, אולם לא מחוץ להם . הצענו שערכי הנישואין וההולדה העולים מן המסורות באים לשלול תפיסות מוטעות באשר לערך הנישואין ובדבר הקשר שבין נישואין לקרבה אלוהית, ולהורות על חובת הנישואין וההולדה גם בשעה שגזי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן