ב. תמורות היסטוריות, חברתיות ודתיות וזיקתן לעיצוב הדגם המשפחתי בדמותה של מרים

פרק ארבעה עשר : קדושת הנישואין ועידוד הילודה בדרשות חז״ל על מרים הנביאה 7 4 הטרוניה המקראית של מרים כלפי התנהלותו של משה ביחסו לאשה ה״כושית״ ותיאור נישואיה לכלב משתלבים היטב עם התפיסה המתקדמת בנוגע לחשיבותם של הנישואין לא רק כאמצעי להולדת ילדים אלא גם כזכות בסיסית של נשים המבקשות חיי משפחה תקינים . הדרשות העוסקות בה חושפות את מאווייהן הכמוסים של נשים : ״שמיום שדבר הקדוש ברוך הוא עם משה אחיך לא נזדקק לי״ ( ספרי זוטא יב, א, עמ׳ 74 , וראו לעיל עמ׳ 487 ) , את הרומנטיקה האמורה להתלוות לחיי הנישואין, ״שראת את צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים, אמרה לה : מה לך שאין את מתקשטת בקישוטי נשים ? אמרה לה : אין אחיך מקפיד בדבר״ ( ספרי במדבר צט, עמ׳ 4 – 47 ) , וכן את הנישואין עצמם אף ללא ההולדה כמימוש של תכנית אלוהית : ״וכלב בן חצרון הוליד את עזובה . . . עזובה זאת מרים . . . הוליד ? והלא מינסב הוה נסיב לה ! א״ר יוחנן : כל הנושא אשה לשם שמים, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה״ ( ב׳ סוטה יב ע״א ) . התוכחה האלוהית למרים על תלונתה כלפי משה הופכת בכמה מהדרשות לתלונה לגיטימית כלפי מי שאינם מכירים בזכויותיהן של נשים ...  אל הספר