א. התפתחות דגם הלוחמת המשפחתית בדמותה של מרים

דיוקן בשביל הדורות 480 ויאמר מלך מצרים למילדת וגו׳ . שפרה זו יוכבד פועה זו מרים . שפרה שפרת ורבת, שפרה שהיתה משפרת את הוולד . שפרה שפרו ורבו ישראל בימיה . פועה [ קהלת רבה : פועה זו מרים שהיתה פועה באשה והולד יוצא ] שהיתה פועה ובוכה על אחיה שנ׳ ( שמ׳ ב, ד ) ותתצב אחותו מרחוק [ לדעה מה יעשה 0 לו ] ( ספרי במדבר, עח, עמ׳ ) . המסורת על זהותן של המיילדות עם שפרה ופועה נזכרת בפעם הראשונה בחיבור זיהוי פועה עם מרים בוודאי אינו עולה המתוארך לאמצע המאה השלישית לספירה . במסורת קדומה יותר מסביר יוספוס כי הכינוי ״למיילדות העבריות״ מהפסוקים . כוונתו למיילדות את העבריות, וזיהוין האתני הוא דווקא מצרי : והמלך פחד וצווה . . . להשליך היאורה ולהרוג כל זכר, שיוולד לבני ישראל, ( ופקד ) שמילדות מצריות תשגחנה בשעת חבליהן של נשי העברים ותקפדנה על לידותיהן : עליהן היתה מוטלת החובה, לפי פקודת המלך, להיות המילדות, הואיל ונדמה, שהן לא תעבורנה על החלטת המלך מחמת היותן בנות עמו ( קדמוניות היהודים, ספר ב 0 - 07 , כרך א עמ׳ 8 ) . 3 נראה כי נוסף על הנטייה המדרשית לזהות דמויות בלתי מוכרות עם דמויות ידועות, ביקש הדרשן לצי...  אל הספר