סיכום

דיוקן בשביל הדורות 47 87 בקצה השני מצויים חכמים המתנגדים לטיפולוגיה הנשית ( כגון ר׳ יצחק ור׳ לוי ) . ומוכיחים את מעלותיה, כגון רבות מדרשותיו של ר׳ אלעזר המציין את חכמתן ״תן לחכם ויחכם עוד ( מש׳ ט, ט ) . אמר רבי אלעזר : זו רות המואביה . . . ״ ( ב׳ שבת קיג 88 ודרשת ר׳ אבא בר כהנא על נעמה : ״ואחות תובל קין נעמה ( בר׳ ד, כב ) . אמר ע״ב ) ר׳ אבא בר כהנא : נעמה אשת נח הייתה, ולמה נקראת נעמה – שמעשיה נעימים״ ( ב״ר כג, כב, עמ׳ 4 ) . על פי האפשרות השנייה העמדה הטיפולוגית באה להתריע מפני סכנת המעורבות הציבורית של הנשים, אולם גם בקרב חכמים אלו קיימת פתיחות להתפתחות נשית אינטלקטואלית, ובלבד שתמורה זו לא תפגע בתפקיד המסורתי של הנשים, בניהול חיי משפחה . דומה שהאפשרות השנייה מיטיבה לשקף את אופי הדרשות שנתחנו בפרק זה . ראינו שמרבית המסורות בהן ניכרת תמורה חיובית ביחס לנשים, כישוריהן ומעורבותן בשיח הבית מדרשי, אינן פורצות את גבולות המבנה החברתי המסורתי, שבהם מחויבותה של האשה היא כלפי משפחתה, ורק כשחובה זו מתמלאת על ידה, היא זוכה לייצג שאיפות של למדנות או רצון לשותפות בשיח ההלכתי . כלומר, גם בדרשות הפרו...  אל הספר