ג. הסתייגות מפורשת מהנהגה נשית כמסקנה מפעילותן של נשות המקרא

דיוקן בשביל הדורות חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא . זיבורתא – כתיב בה ותשלח ותקרא לברק ( שופ׳ ד, ו ) , ואילו איהי לא אזלה לגביה . כרכושתא כתיב בה אמרו לאיש ( מל״ב כב, טו ) ולא אמרה אמרו למלך . . . ( ב׳ מגילה יד ע״א - ע״ב ) . דבורה וחולדה נבדלות מיתר הנביאות הן בכך שדבר נבואתן נזכר באופן מפורש במקרא, והן בכך שנבואתן היתה ציבורית, כלומר הן שימשו כנביאות רשמיות של לא נוח עם עובדה זו, ועל כן הם מנסים לצמצם את לחכמי המשנה והתלמודהעם . תחומי פעולתן של שתי הנשים : דבורה מוצגת כ״אשת לפידות״, כלומר פועלה בתחום כישוריהן של נשים ״אין חכמה לאשה אלא בפלך״ ( ב׳ יומא סו ע״ב ) , והנימוקים לפנייה אל חולדה מבהירים את מעמדה . רב נחמן הבבלי לא מסתפק בצמצום מעמדן של שתי הנשים, הוא מתאר את השפעתה השלילית של מנהיגות ציבורית על אופיין של נשים, הן נעשות יהירות, ומכאן שהנהגה נשית איננה חיובית . . די נ ה גרמ ה תק לה לעצמה מסקנה מפורשת לגבי מקומן הטבעי של נשים עולה גם מהדרשות העוטפות את סיפור דינה . המסורות המטפלות בפרטי הסיפור יוצרות טבעת אשמה שהולכת ומתהדקת, עד לאמירה מפורשת כי דינה בעצם בחירתה לצאת מביתה, ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן