פרק אחד עשר : משיחיות ואנטי משיחיות במסורות על חזקיהו מהנסיונות להביע אותה בדרכים אקטיביות, לבטא התנגדות מפורשת לעצם השאיפה למימושה . דמותו של חזקיהו משמשת אפוא אמצעי להבעת השקפתם הממתנת או המסתייגת של בעלי המסורות כנגד התפיסות המשיחיות שנוצרו במהלך התקופות . בסקירה ההיסטורית עמדנו על התנודות בשאיפות המשיחיות ועל ביטויי הופעתן בתקופות המשתנות . במסורות העוסקות בחזקיהו ניסינו להראות תנודות דומות . דמותו הארצית של חזקיהו הועצמה והודגשה על ידי מי שביקשו לדכא שאיפות מיליטנטיות קיצוניות ובהולות, כפי שראינו בתיאורי יוספוס, ובמסורות שהתפתחו לאחר מרד בר כוכבא . לעומת זאת, בתקופות של התגברות השאיפה המשיחית ותפיסתה כבעלת מרכיבים ניסיים אפוקליפטיים, דמותו ומעשיו של חזקיהו לא היו מודל מספק לעיצוב הציפייה האסכטולוגית, ובהן העדיפו להשתמש בדמויות בעלות גוון שמימי ועלום יותר כחנוך ומלכיצדק, והתעלמו כליל מדגם המשיחיות של חזקיהו . רעיונות משיחיים זרים שחדרו ליהדות על ידי תועמלני הנצרות, הופרכו אף הם על ידי מסורות ארץ ישראליות שתיארו את מנהגי חזקיהו וקורותיו באופן המנוגד לתפיסת המשיחיות הנוצרית ולעיקרי ה...
אל הספר