ב. דוד וגיבוריו גדולי תורה

דיוקן בשביל הדורות את מנהיגי ולגיבוריו . דרשות רבות מתארות את אבות האומה כמי שלמדו בישיבה, וכן מתארות דיונים הלכתיים לכאורה שהתקיימו בין מלכים האומה כתלמידי חכמים ועוד . הדרשות הללו מרוכזות בעיקר בשתי תקופות במהלך הדורות שבהן ליועציהם פעלו החכמים, התקופה הראשונה היא לאחר מרד בר כוכבא, והשנייה היא בראשית תקופת התלמוד . את תפוצתן של הדרשות העוסקות בחשיבות לימוד התורה, תוך הוכחת הרעיון מעיסוקם בתורה של גיבורי האומה בשנים שלאחר המרד, מסבירים אורבך, אופנהיימר והר כנובעת מגזירות השמד שבאו בעקבות המרד, והגבילו את לימוד התורה . חכמים ובראשם רשב״י ( שרבות מהדרשות מיוחסות לו ) נלחמים ברפיסות שאחזה ביושבי הארץ היהודים, ומעלים את ערך הלימוד ושבח העוסקים הרמן מסביר את פריחתן המחודשת של בתורה, גם במצב של שעבוד, רעב וחולי . דרשות מסוג זה בראשית תקופת התלמוד : לא מצאנו הדגשה כזו על חשיבות לימוד התורה בלילה במשנתם של התנאים וגם לא בדברים של אמוראי בבל, והם נשמעים דווקא מפיהם של אמוראי ארץ ישראל . נוטים אנו, איפוא, לשער, שהדגשת חשיבות לימוד תורה בלילה באה על רקע המציאות הכלכלית הקשה שלא איפשרה להמון העם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן