א. אמהות של מלכות

פרק שמיני : שושלת בית דוד במסורות ארץ ישראליות מתקופת התלמוד ר׳ אבא בר כהנא פתח : רגזו ואל תחטאו ( תה׳ ד, ה ) . אמר דוד לפני הקב״ה : עד אימתי הם מתרגזים עלי ואומרים לא פסול משפחה הוא ? ולא מרות המואביה הוא ? אמרו בלבבכם על משכבכם ( שם ) – אף אתם לא מאסור שתי אחיות אתם ? ראו מה עיקרכם ודומו סלה ( שם ) . ואף תמר שלקח יהודה זקני, לא מפסול משפחה הוא ? אלא בתו של שם בן נח . מה אתם יש לכם יחסים, אף אני יש לי יחסים ( רו״ר ח, א ) . מה הטעם שמצאו הדרשנים להעלות טענות קשות אלו שהופנו כביכול אל דוד וערערו על מעמדו כמלך ? דומה שהכינוי ״והוא נשיא ישראל״ רומז לאקטואליה של הדרשה ורמיזתה לטענות שהושמעו כלפי נשיא ישראל בתקופתם של הדרשנים . חבס ( רובין ) אולם מצביעה על מסורות המרמזות על חשדות בענייני מין כלפי בית הנשיאות, אם כך הוא הדבר, האם נאשים את דורשי דרשות הסנגוריה על מוצאו של דוד, כמי שמחפים על חטאי אישות של מנהיגי הציבור ? הדבר אינו הולם את גישתם הקפדנית ואף לא מסביר את היקף הדרשות ואופי של החכמים כלפי חריגה מהלכות אישות, הסנגוריה על חטאי השושלת, כפי שנראה להלן . נראה להציע כי האופוזיציה הרחבה ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן