ו. ״ואומרין עוד שני זקנים הללו מתים ואני ואתה נוהגין בשררה על הציבור״

דיוקן בשביל הדורות התלמוד בגדולתם בתורה ובמעמדם הלאומי, מדמותם של נשיאי העבר, וכן על רקע תפקידו של מוסד הנשיאות בגביית המסים לקיסרות, והרצון להפסיק את הפטור מעבר לכך נמתחה שהוענק עד כה לתלמידי החכמים מהשתתפות בתשלום המסים . מול גם ביקורת על הלניזציה של מוסד הנשיאות, ועל מינוי בעלי תפקידים בכסף . אופוזיציה זו מצויות דרשות המדגישות את חשיבותו של כל מנהיג לדור שבו התמנה, ואת חוסר הלגיטימציה לרשת את תפקידו בעודו חי . נעיין בכמה מהמסורות הללו, וננסה להבין באמצעותן את מקומה של האשמה כבדה זו כלפי נדב ואביהוא . דרשה יפהפייה דנה בפשר האריכות בתשובתן של השואבות, לבקשת ההדרכה של שאול ונערו לביתו של הנביא ( שמ״א ט ) . ר׳ יוחנן אינו מסתפק בפרשנות ריאליסטית המתייחסת לאופיין של השואבות, ומוסיף הסבר לפיו היתה התערבות של ההשגחה, כדי לאפשר לשמואל לסיים את תקופת הנהגתו, חרף בקשת העם למלך חדש : כבֹאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד בֹּאו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים ( שמ״א ט, יג ) . וכל כך למה [ מפני מה האריכו השואבות בדברן אל שאול ונערו ] ? לפי שהנשים דברניות הן . ו...  אל הספר