פרק חמישי : המסורות על אהרן ותרומתן להבנת התמורות במעמד הכהונה זה באמצעות הבנת המתודולוגיה של החכמים בשכתוב הסיפור המקראי, ומטרתן העל- דורית של הדרשות . המאפיין המובהק של אהרן הוא היותו אבי שושלת הכהונה, מכאן ואילך עיצובו של אהרן ישתנה וישתכלל בהתאם לאתגרי הכהונה בתקופת היווצרותן של הדרשות . המוקד הפולחני המקראי של אהרן מפסיק להיות רלוונטי בתקופת היווצרותן של מרבית הדרשות, ולכן כבר הדרשות הקדומות מתייחסות למרכיבים המוסריים באישיותו של אהרן, ולא אל כישוריו כמבדיל בין דם לדם, בין נגע לנגע ובין טמא לטהור . מעבר חד זה, כשמבינים אותו בהקשר של תקופה, מבטא מסר הדומה במשמעותו לתוכחות נביאי בית ראשון שקבלו על היררכיה מעוותת ובה שופכי דמים רצים בידיהם המגואלות בדם לקיים פולחן של קרבנות בחצר המקדש ( יש׳ א, י״א – י״ז ; יר׳ ז, ג – ט״ו ) , וקבעו כי המוסר עומד בראש ההיררכיה, ובהיעדרו אין טעם לעיסוק בענייני פולחן . העיסוק האינטנסיבי של הדרשות על אהרן בשאלת ההיררכיה שבינו לבין משה, הזרה כל כך לתיאורי המקרא על ענוותנותו של משה מחד גיסא, ועל קבלה מוחלטת של הנהגת משה על ידי אהרן מאידך גיסא, צריכה לעורר בש...
אל הספר