ד. ביטוין של התמורות במעמד הכהונה במסורות על אהרן

דיוקן בשביל הדורות לתקופת התלמוד, ואולי גם ממחלוקת פנימית בת אותה התקופה בשאלת היחס למעמד הכהונה במציאות ללא מקדש . ביחידה השלישית עמדנו על המדרג בתיאור רגשותיו של משה ביחס לציווי על מינוי אהרן לכוהן גדול, ממחשבה שהתפקיד נתון לו, ועד לתיאור משה כמי שדואג לבל ייפגע תפקידו ומעמדו של אהרן מבחינת תוכן התפקיד ורחבותו . המעקב אחר המסורות העוסקות באהרן וביחסי משה ואהרן כפי שהוצגו במאמר זה, מאפשר לשרטט ממד נוסף בתמונה שהוצגה על ידי חוקרים שונים בתיאור התמורות במעמד הכהונה, מימי סוף בית שני ועד לתקופת התלמוד . בכמה מתמונות החוקרים מוצגת הכהונה כקבוצה טיפולוגית בעלת מאפיינים משותפים : היחס החשדני כלפי הרצון שהתעורר בקרב קבוצות של חכמים חבריה הצדוקים בסוף תקופת בית שני ; משברים לרשת את תפקידם בהנהגה הדתית מהתקופה שלאחר חורבן הבית והלאה ; ומאבק של חברתיים בין שכבות כוהנים אליטיסטיות להנהגת החכמים העממית, חכמים בתקופת התלמוד, למען השארתם של הכוהנים כבעלי מעמד ותפקיד, גם לאחר הערך המוסף של ניתוח הדרשות שהעם התרגל לנהל את חייו ללא פולחן המקדש . על אהרן הוא בחשיפת הרגשות הכמוסים מצד מי ששימשו כיורשיו ...  אל הספר