ג. יחסי האחווה בין משה לאהרן

פרק חמישי : המסורות על אהרן ותרומתן להבנת התמורות במעמד הכהונה ואילו אלו לא פותחו בדרשות, שהוקדשו לרוב לתיאור האחווה הגדולה משה לאהרן, נטולת המתחים בין השניים, ודאגה כנה של זה כלפי זה . נעיין בכמה מן המסורות, ונבדוק אם מלבד המגמה המרכזית של הנחלת ערך האחווה, ניתן לעמוד גם על מגמה דידקטית חינוכית סמויה, העשויה לבאר דגשים ייחודיים של מסורות אלו . . זה שמח בגדולתו של זה מספר דרשות מתארות בווריאציות שונות את שמחת אהרן על מינויו של משה, ואת שמחת משה עם משיחת אהרן לכוהן גדול . שמחת אהרן מתוארת בכתוב ככזו שתתרחש במפגש הראשון עם משה ( שמ׳ ד, יד ) . העובדה שחכמים ראו צורך להעצים מובנת מאוד, שכן אך טבעי הדבר שעינו של אח בוגר תהיה צרה במינויו תגובה זו של האח הצעיר ממנו, והצבתו ככפוף לו . שמחת אהרן משמשת אפוא דוגמה ומופת לתגובה אצילית נטולת קנאה במצב שבו יכולה היתה לצמוח . מה שפחות מובן הוא מגמתן של הדרשות המשבחות את משה על שלא נתקנא במינויו של אהרן אחיו לכוהן הגדול . קנאה בסיטואציה כזו נדמית כחריגה בין אחים רגילים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשה הענו מכל אדם, שקריאתו ״המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה׳...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן