ג. ״אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו״ – מאפייני החיבור והשפעתם על עיצוב דמותו של יתרו

דיוקן בשביל הדורות מגמה זו בולטת מאוד בפיסקה לפרשת שקלים ( פיסקה ב, ה ) , בפיסקה לפרשת החודש ( ה, ב ; ה, ה ) ובפיסקה לשבועות ״בחודש השלישי״ ( יב, כ ) . רעיון זה מלווה באופן טבעי גם את הפיסקאות להפטרות הנחמה . הכינוי ״אומות העולם״ מופיע בפסיקתא כשמונים פעם, ובכל האזכורים שמותיהן מוזכרים לצורכי השוואה בין מעלת עם ישראל לגנותן של אומות העולם, או שעוסק בגנותן של אומות העולם אף מבלי להזכיר את עם ישראל . חוקרים שונים עסקו בניסיון לבאר את מגמות החיבור . ההנחה המשותפת של מחקריהם היא שלחיבור הפסיקתא דרב כהנא היה עורך, שברר מתוך היצע הדרשות שהיו לפניו את אלו שהתאימו למתווה החיבור, והכילו מסרים שתאמו להשקפת עולמו . הירשמן מציין שלוש מגמות שעומדות ביסוד החיבור : . התמקדות במקדש ובעבודתו מתוך תקווה לבניינו העתידי ; . התרפקות על יחסי האל ועם ישראל בימי המקדש ; 6 בראודה מתאר את הפסיקתא . התקוטטות מתמדת עם אומות העולם וטענותיהן . כלוח שנה הפורשׂאת עמדת החכמים כלפי ההיסטוריה של ההווה . דרשני הפסיקתא נותנים תשובה לשאלת נסיבות האסון שפקד את עם ישראל בהווה, שאלה שנעשתה בוערת לנוכח התפשטותה של הנצרות והתעמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן