א. הדרשות על יתרו בפסיקתא דרב כהנא ומקבילותיהן הניגודיות בספרות המדרש

דיוקן בשביל הדורות 76 הימצאותן של הדרשות על יתרו העוסקת בהכנות למתן תורה ״ביום השלישי״ . בפיסקה זו מובנת משום סמיכות הפרשיות של סיפור יתרו להכנות למעמד הר סיני, המובאות בכתוב ברצף . דרשות הפיסקה עוסקות בהיבטים שונים של בשלות העם לקבלת התורה, בשבחה של תורה, בשבחו של עם ישראל בשעה שעמד אצל הר סיני, ובקשר הנצחי שבין הקב״ה לעם ישראל . שלוש מבין ארבע הדרשות המזכירות את יתרו מדגישות שיתרו לא נטל חלק במעמד ההכנה לקבלת התורה . הדרשה הרביעית מבקשת להפריך כל אפשרות של זיקה בין עצת יתרו לעם ״וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּלָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְיֵלְכוּבָהּוְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״ ( שמ׳ יח, כ ) לבין מתן תורה לעם ישראל . את יחסו מניִן שאב עורך הפסיקתא ( בהנחה שיש לחיבור עריכה אחדותית ) המסויג ליתרו ? האם ניתן למצוא מקבילות לדרשות המפקפקות במעמדו, וטוענות כי מעולם לא היה חלק מעם ישראל ? האם עצת יתרו נתפסת כמאיימת על תורת משה גם בדרשות אחרות ? . ו א ין בכם זר, זה יתרו הדרשה הראשונה העוסקת ביתרו דורשת פסוק מנבואת ישעיהו, שבה מתאר הנביא את עומק הקשר הנצחי שבין ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן