פרק שני: יתרו – מודל לגיור או נטע זר על עיצובו הייחודי של יתרו בפסיקתא דרב כהנא ומשמעותו

דיוקן בשביל הדורות 7 באופן דומה, נעמוד על עקרונות שיטתיים המאפיינים את החיבור וננסה להבין באמצעותם על מה ולמה נוטר עורך המדרש טינה סמויה לדמותו של יתרו . סדרה של מחקרים דנה באופן הטיפול בדמותו של יתרו בספרות הבתר-מקראית ובספרות המדרש . בסקין סוקרת את המדרשים המוקדמים והמאוחרים על יתרו, ומצביעה על הזיקה שבין תוכנן החיובי של מרבית דרשות חז״ל, לתפיסתו של יתרו כמי שמייצג את יחס ההנהגה לגרים בני תקופתם . בהמשך דנה בסקין ביחסם של יוספוס ופילון ליתרו, וכן מציעה הסבר להתייחסות המינורית והבלתי אוהדת לדמותו פלדמן סקר את ההתייחסות ליתרו בכתבי פילון של יתרו בספרות אבות הכנסייה . את יחסו האוהד של יוספוס ליתרו הוא מסביר כחלק ממגמתו להאיר את ויוספוס . פניה הנאצלים של היהדות, וניסיון להפריך את הטענה על יחסי האיבה שמגלים היהודים כלפי מי שמוצאו איננו יהודי . הסתייגותו של פילון מיתרו, כפי שעולה מאזכוריו בכמה מחיבוריו, נובעת לדעת פלדמן ממוצאו המדייני של יתרו . פילון, בניגוד לתפיסה המאפיינת את מרבית מדרשי חז״ל, אינו מייחס ליתרו מעמד של גר, ואם כן הקִרבה בינו לבין משה ומעורבותו בהנהגה הישראלית אינה עולה בקנ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן