ב. פנחס בספרות הבתר־מקראית

פרק ראשון : קנאות פנחס בראי הדורות שעורר את קנאותו של פנחס, ובתיאור דרך פעולתו של פנחס בהריגת הנואפים . בלשון נקייה מציג בן סירא את אצילותו של פנחס בדיכוי מרד העם . נראה מדבריו כי יותר משהוא מבקש ללמד חובה על מעשה הניאוף ולהפליג בשבחו של הקנאי הוא חפץ לשבח את פנחס האיש . שמעון בן סירא חי בירושלים בראשית המאה ה- לפנה״ס . בן סירא מגלה יחס מיוחד כלפי השושלת הכוהנית : הוא רואה אותה כראשונה בחשיבותה ( לפני שושלות הנבואה והמלוכה ) , הוא מדבר בשבחם של כוהני העבר ומהלל את הכוהן הגדול שמעון הצדיק בן זמנו : ״גדול אחיו ותפארת עמו, שמעון בן יוחנן הכהן . אשר בדורו נפקד הבית, ובימיו חֻזק היכל״ ( בן סירא נ, א, עמ׳ 6 ) . נראה כי הערצתו לדמותו של פנחס נובעת מעמדתו הבסיסית כלפי הכהונה ככלל, ותפיסת תפקידם של הכוהנים כמנהיגי 6 דברי השבח של בן סירא הם כעין שירת הברבור לכוהני בית צדוק . המוסר והתורה . בימי בניו של שמעון הצדיק נשמטה הכהונה הגדולה מהשושלת, וחל תהליך הדרגתי של הסתאבות במעמד הכהונה . . ספר מ ק בי ם ספר מקבים א מתייחס לקנאות פנחס אגב התיאור ההרואי של קנאות מתתיהו : וכאשר סיים לדבר את הדברים האלה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן