דיוקן בשביל הדורות אך ברבות מהדרשות במגמה פרוגרסיבית ודינמית שהשתנתה במהלך הדורות, ניכרת מגמה אחידה ומקובעת של שלילת המגע עם נכרים וחיקוי תרבותם . בהלכה הארץ ישראלית של תקופת האמוראים ( שראשיתה בתקופת התנאים, מימי רבי יהודה הנשיא ) ניכרת מגמה של הקלה בתחום היחסים החברתיים והכלכליים עם הנכרים סיפורים ואגדות על אודות חכמים מתארים ואימוץ מרכיבים מסוימים מתרבותם . ואת היותם משתמשים ולומדים את את היותם נעזרים באומנויות ריפוי של נכרים, הממצא הארכיאולוגי מאשר חיקוי של מוטיבים פגניים באמנות שפתם ואת תרבותם . הציור וקישוט הכתלים, וחיקוי הארכיטקטורה של המבנים הרומיים אף במבנים של 6 מרשימות של תורמים למיניהם ניתן להתרשם ממידת השפעת השמות בתי הכנסת . 7 לעומת זאת, בדרשות מצויה קבוצה לא הרומיים על השמות שבהם נקראו יהודים . מבוטלת של מסורות המשבחות דווקא את ההיבדלות ומציגות את ההשלכות הקשות של היטמעות, כגון הדרשה המבארת את זכויות עם ישראל במצרים שנזקפו לטובתם והביאו לגאולתם : ר׳ חונה [ = הונא ] בש׳ [ ם ] בר קפרא בשביל ארבעה דברים ניגאלו ישר׳ [ אל ] ממצרים, על ידי שלא שינו את שמן ולא שינו את לשונם ועל...
אל הספר