מבוא חכמי בבל היו מכוונים לשכבת תלמידי החכמים, ומותאמים לרמת הלימוד של יושבי בתי המדרש . מטרתן של הדרשות היתה בעיקר אינטלקטואלית, ובעליהן לא התיימרו 6 על להתמודד עם בעיות השעה שטופלו על ידי גורמים שמחוץ לבתי המדרש . פי הנחתנו בדבר מטרתן של הדרשות על אישי המקרא, ככלי להדרכת הציבור, מובן מדוע חכמי ארץ ישראל, שנטלו על עצמם גם תפקידי פרנסות והנהגת קהילה, ראו ביצירת דרשות חלק מתפקידם בהנהגת הציבור, ואילו חכמי בבל שקעו בבירור סוגיות הלכתיות בית-מדרשיות, וזנחו את העיסוק ביצירת מדרשי אגדה . . ת לותם ש ל ה ח כ מים ב תמ יכת הציבור בארץ ישראל היתה מוטלת על הציבור חובת פרנסת תלמידי חכמים, והחכמים עצמם 7 מציאות זו יצרה היו פטורים מתשלום מסים ומעבודות שירות עבור השלטון הרומי . תלות של החכמים במפרנסיהם, וממילא הביאה למעורבות של החכמים בתפקידים בישיבות בבל לא נהנו החכמים מתמיכה ציבורית כלכלית והישיבות נוהלו ציבוריים . כיחידות בלתי תלויות בציבור, וממילא מידת המחויבות היתה פחותה . . המציא ות המדי נ ית וה מש בר ה כ לכלי האמורא הארץ ישראלי ר׳ יצחק מסביר את הרקע המדיני והכלכלי בארץ ישראל שהביא לצמיחתם של מ...
אל הספר