דיוקן בשביל הדורות 0 המאוחרת עם הקדומה, ואם כך קהל היעד הוא מן הסתם תלמידי חכמים היושבים בבתי המדרש, שונים הלכות ומדרשים ומתוך הלימוד מפתחים אותם . פרנקל, גודמן, ש׳ כהן, לוין, שוורץ ואחרים אכן סבורים שהחומר המדרשי שבידינו נוצר בבתי המדרש דווקא, וצורתו לפנינו היא פרי עיבוד ספרותי כתוב שאינו משקף במדויק את מה שנדרש בבתי המדרש . פרנקל מתבסס על מידת התחכום שבחומר המדרשי שאינו הולם יצירה להמונים, ועל העובדה שלא ייתכן שבהעדר שינון ( הקיים רק בבית מדרש ולא בדרשה גודמן, ש׳ כהן ובעיקר שוורץ אף שוללים ציבורית ) נשתמרו הדרשות בצורתן המקורית . את התפיסה שהם מכנים ״המסורתית״, שעל פיה היתה קיימת מעורבות של החכמים בהנהגה הדתית והחברתית של הציבור . לדידם, היה נתק כמעט מוחלט בין מעמד החכמים לציבור הרחב, והם אפילו לא שימשו כאוטוריטה בהנהגה התורנית . תפיסה כזו מיַתרת לכאורה את תפקידן של הדרשות על פי הגישה הרעיונית היסטורית, שכן נתק בין מעמד החכמים לציבור הרחב, הופך את הדרשות והמסרים האקטואליים הנלווים אליהן לבלתי רלוונטיים . מה הטעם לפתח דמות מקראית ולהעביר דרכה הדרכות מעשיות לציבור חכמי בית המדרש, שממיל...
אל הספר